קהילת יוצאי אתיופיה ציינה בשבוע שעבר את חג הסיגד במספר אירועים מרשימים שיזמה פנאי העיר ברחבי העיר. אירוע מיוחד נערך במרכז הפנאי קלור. היה מלא רוח, תרבות ואחדות. קייס העדה שמעון ברוק אליאס, הביא עמו את העומק והקדושה של החג, עוצמת המסורת ולכמיהה של יהודי אתיופיה לירושלים ולארץ ישראל. הרב הסביר כיצד נהגו לחגוג את החג באתיופיה וכיצד לנהוג כיום לאחר הגשמת הכמיהה לעלות לארץ הקודש, ארץ ישראל. הוא דיבר על אחדות, התחזקות ונתינה לעם היהודי. לאחר מכן הקייס בירך את תפילת "המוציא" על לחם הדבו המסורתי שחולק לכל המשתתפים. האירוע כלל מופע מוזיקלי מרגש, מגוון מאכלים אתיופיים מסורתיים של זהבה אלמו, תערוכה אמנותית מרהיבה שכללה עבודת יד כגון רקמות המציגים נופים אקזוטיים, סממנים יהודים, מגן דוד ועוד כמו גם כלים ליופי וגם למאכל. בנוסף, האירוע כלל הרצאה מעמיקה על משמעות החג עם טובה וורקנך.

בבית רם צויין האירוע במוזיקה מסורתית ובריקודים אתיופים יחד עם טעימות מהמטבח הייחודי.
בגני אלון, באשכול הפיס בבית הספר הרב תחומי, ציינו את החג בהצגת תלבושות של בני העדה האיתיופית כמו גם מגוון המאכלים הטעימים של העדה כגון: אינג׳ירה, דינץ׳, דבו, קק ועוד. בנוסף, באירוע היה גם שולחן ״מוסב״ - שנשים בני העדה מכינות בעצמן עוד מארץ מולדתן.

סִיגְד שמו העממי של חג המֶהֶללַה, הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל. החג חל 50 יום אחרי יום הכיפורים הנקרא אסתרי, בתאריך כ"ט בחשוון. הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות וכמיהה לירושלים. במרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל, הכולל קריאת קטעים מן המצהף קדוס וברכות ותפילות לגאולה. חג הסיגד הוא גם יום מלא געגועים ותקווה לשוב לציון ולירושלים.
לקראת חג הסיגד היו יוצאים בני הכפרים באתיופיה למסע ארוך, לעיתים בן כמה ימים, הם התארחו אצל משפחותיהם בכפרים הגדולים יותר ונהגו לחגוג במקומות מרכזיים עם המון רב. לקראת קיום הטקס היו הקייסים (כוהני העדה) בוחרים הר גבוה עליו יערך הטקס הקדוש, ההר היה חייב להיות נקי מקברים ומעצמים גדולים. אחרי בחירת ההר המתאים לקיום הטקס היו מקימים הכוהנים סביב פסגתו מעגל אבנים ומכינים שולחן מיוחד ל"מצהף קדוס" (אוסף כתבי הקודש של הקהילה). לאחר סיום התפילות יורדים מהר ועושים סעודה גדולה ומשותפת.

עו"ד יניב דרי, יו"ר עמותת פנאי העיר: "חג הסיגד הוא כבר חלק מלוח השנה הישראלי. החג היפהפה צויין במגוון מקומות בחדרה ומשך אליו רבים מבני העדה כמו גם תושבים אחרים שבאו להנות מערב מהנה של מוזיקה, אוכל וערכים. בני העדה הם כבר חלק בלתי נפרד מהצביון העשיר של חדרה ולראיה החגיגות שהתקיימו במוקדים שונים על ידי מגוון רחב של בני העיר".